עבודת צללים לא עובדת - אז מה אפשר לעשות במקום?

בואו נבין רגע למה עבודת צללים לא באמת עובדת

הסיבה שעבודת צללים לא עובדת, היא מאוד פשוטה אם תחשבו על זה, זה אפילו דיי מצחיק מרוב שזה פשוט להבנה.
אני מאמין שרובכם יודעים שמה שאנחנו מתפקסים בו גדל.
אז אם אני כל היום שם את הפוקוס שלי על הטראומות והכאבים שלי, אני יוצר עוד מזה...
גם אם אני חושב שאני מתקדם ומרפא דברים, המוח שלי לא מבין את המטרה, הוא רק רואה במה אתם מתקדמים, ויוצר עוד מזה.

אז הבנו כבר שעבודת צללים כמו שמציגים לנו אותה, לרוב האנשים לא עובדת. אבל איפה היא כן יכולה להיות טובה, ומה אפשר לעשות במקום?

עבודת צללים יכולה להיות מעולה במצבים שבהם:
עולה כאב באופן ספונטני, תוך כדי התקדמות ופעולות טבעיות שקורות בחיים שלכם, נניח מישהו דחה אתכם, פיטרו אתכם, משהו לא עבד לכם, זה מעלה כאב כלשהו בגוף, שאפשר לעבוד איתו.
בין אם לבד לבין עם מטפל חיצוני.

אבל שימו לב שאין כאן חיפוש באופן אקטיבי בעבודת צללים, כלומר אני לא מחפש ״מה לא טוב בי״, אני פשוט חי את החיים שלי, הולך בדרך למטרות שלי, ותוך כדי צפים דברים.

אוקיי, מה אפשר לעשות במקום?
קודם כל צריך להבין הבנה עמוקה, שאולי היא נשמעת פשוטה, אבל היא כל כך עוצמתית.
מוכנים לזה?

הנה ההבנה:

אין בי משהו פגום שצריך לתקן או לשנות.

כשאתם הולכים לטיפול, אימון , ריטריט, מתוך מקום שאתם רוצים לשנות משהו, אתם חוטאים למטרה, כי מה שאתם אומרים מתחת לפני השטח זה:
אני לא מספיק טוב כמו שאני עכשיו, ואני צריך לתקן את עצמי.
ואז המוח שלכם מתפקס בזה, ויוצר עוד מזה.
כי גם אם אתם אומרים לעצמכם שאתם עושים את זה בשביל להתפתח, כשאתם מגיעים מתוך מקום של אני לא טוב מספיק עכשיו, אתם רוטטים את האנרגיה הזו ליקום, ואנרגיה תמיד יותר חזקה ממילים.

במקום זה עדיף שנגיע בגישה של:
אני טוב כמו שאני עכשיו, אבל יש דברים שאני הייתי רוצה לשפר בחיים שלי.
ככה אתם פחות בורחים למרחבי זמן של העתיד, העתיד לא קיים.
ואתם מתמקדים הרבה יותר בהווה, ובצעדים הקטנים שאפשר לעשות עכשיו.

אנחנו צריכים להבין שכולנו נולדנו עם טראומות וכאבים רגשיים כאלו ואחרים, אבל הם לא רק מה שמשפיע עלינו היום, מה שאפשר לעשות במקום עבודת צללים, זה להזכיר לעצמנו בכל פעולה וצעד שאנחנו עושים שאנחנו אנשים בוגרים עם אוטונמיה על הגוף ועל החיים שלנו, ושאנחנו לא באותו מקום שבו היינו פעם.
ואז אנחנו יוצרים משהו חדש, מבלי לסבול בכוח ולחפש בכוח בעבר.

ושוב תזכרו - אם עולה כאב, פשוט לתת לו להיות ואז לחקור אותו, אבל לא לחפש באופן אקטיבי, אתם סתם מפספסים את החיים שלכם, וחבל.